זר כלה, הוא שזירה של פרחים חיים או מלאכותיים, ממתקים או שוקולדים אותו מחזיקה הכלה בדרכה אל החופה ובמהלך צילומי החוץ ביום חתונתה.
לצד היותו אמצעי קישוטי שנותן נקודת צבע ויופי לבגדי המתחתנים, לזר כלה יש היסטוריה מכובדת וסיבות רציונליות גם כן.
זר כלה רקע היסטורי
כיום אף אשה לא תחלום לשלב בזר כלה שלה שמיר ושום, אך בתקופות עבר, זר כלה כלל את שני אלו ועשבים ריחניים נוספים, מתוך אמונה שאלו יגנו על המתחתנים מפני רוחות רעות ומגפות.
יש הטוענים כי ביוון ורומא העתיקות, צמחי התבלין שהיו חלק מזר כלה סמלו את החיים החדשים של בני הזוג יחדיו, את התקווה ואת השאיפה לפוריות, ולכן הם נקלעו לשרשראות שנענדו סביב צוואריהם של המתחתנים.
במאה ה-14, שבה המים לא זרמו כשגרה בערים, ואנשים לא נהגו להתקלח מדי יום, זר כלה החל להכיל פרחים נעימים יותר בריחם.
בכדי לשוות לכלה ריח טוב, היא נשאה בידה זר של פרחים וצמחים ארומטיים שרככו את ריח גופה.
את הזר הכלה היתה זורקת לקהל, שהאמין כי פיסות משמלת כלה או מחפץ שבא איתה במגע יעניקו גם לו מזל.
במאות שחלפו הרחצה נעשתה נפוצה יותר, המשמעות של נשיאת זר כלה השתנתה, כמו גם ההרכב שלו, והמשמעות של תפיסת הזר שנזרק על ידי הכלה, השתנתה גם היא והפכה לסימן לנישואין עתידיים.
בתקופות הויקטוריאניות הפרחים קבלו את המשמעות שיש להם כיום עבורנו – מסר של אהבה.
בתקופה זו לכל פרח היתה משמעות ספציפית. הורדים האדומים הנפוצים כל כך בזרי כלה, שמשו בתקופה זו כמסר של אהבת אמת, ובשילוב עם ורדים לבנים, הם סמנו את החיים יחד של בני הזוג.
באותה תקופה, היה נהוג גם לשלב בזר צמחים אכילים כמו למשל שמיר, שהיו נאכלים על ידי החתן, הכלה ואורחיהם לאחר החופה בכדי להגביר את התשוקה של בני הזוג.
אבל כיום כשמדברים על זר כלה אכיל, מדברים בדרך כלל על זר שעשוי מממתקים, כמו למשל שוקולדים עטופים, סוכריות גומי וכדומה.
זרי כלה מתוקים הפכו לנפוצים מאד בשנים האחרונות, והם מאפשרים לכלה להשתמש בזר, כפינוק לבן הזוג ולאורחים.
סוגי זרי כלה
יש מספר סוגים נפוצים של זרי כלה.
הראשון והנפוץ שבהם הוא הזר העגול שכולל מספר רב של פרחים צפופים היוצרים יחד צורה עגולה והרמונית.
גבעולי הפרחים נעטפים בבד, והכלה מחזיקה אותו כיחידה אחת.
זר כלה נפוץ נוסף הוא הזר ה"טבעי", שכולל מספר צמחים המוחזקים יחד בסרט סאטן או חוט ברזל והגבעולים שלהם חשופים.
זהו זר שדורש פחות השקעה ורבות מהכלות שמכינות זר כלה בעצמן בוחרות בו.
זר כלה שלישי ואהוב, הוא הזר ה"נשפך". בזר זה קיים דירוג כלפי מטה של הפרחים, שגורם לזר להראות גדול ומפואר.
זר מסוג זה היה לנסיכה קייט, בנישואיה עם ויליאם, יורש העצר הבריטי.
הבחירה בזר כלה תלויה בהעדפות האישיות, באורך הגוף וברצון למשוך מיקוד לחלקים מסויימים בו.
כלות שמעוניינות למשוך את תשומת הלב למרכז גופן יבחרו בזר הנשפך, בעוד שכלות שמעוניינות למקד את הפוקוס במקום אחר יבחרו בזר העגול.
